חריטה בלייזר על מגוון חומרים

פלסטיק, מתכת, עץ ואפילו פוליאתילן מוקצף. חריטה בלייזר מתאפשרת על גבי מגוון גדול של חומרים ומשתלבת בתחומים רבים שבעבר
היו שייכים רק להדפסה, החל מציפויים של אריזות וכלה בשלטי מתכת או פלסטיק. בעבודה עם חומרים מסויימים אפשר
להגיע גם לדיוקים גבוהים מאד של ציור ושל דוגמה מעוצבת.

בנוסף לחסכון בזמן ובחומר, התוצרת עצמה עומדת על רמה גבוהה מאד של דיוק ושל גימור.

סוג הלייזר שונה בחריטה על מוצרי מתכת ובזו שעל מוצרי פלסטיק. באחרונים משתמשים בקרן לייזר גז 2CO ואילו
במתכת משתמשים בקרן אחרת. עם הלייזר אפשר לחתוך ואפשר לצרוב. הפעולה האחרונה חורטת אותיות או צורות או קישוטים
מבלי לחתוך את החומר. הצריבה מאפשרת ליצור עיטורים מורכבים שבעבר דרשו זמן רב וגרמו לבלאי גדול של חומר.
קרן הלייזר מגיעה לדיוקים גבוהים מאד ששום חריטה אחרת לא הגיעה אליהם.

סוגי המתכת שאפשר לחרוט עליהם הם רבים, החל מנירוסטה, אלומיניום, פליז וכלה בברזל ובסוגים של פלדה. לכן, אפשר
להשתמש בטכנולוגיה הזו גם לכלי עבודה, לשערים בעלי דוגמאות מיוחדות, לספסלי רחוב ממתכת ועוד. גם מגוון הפלסטיק
הנחתך ונצרב בשיטה הזו הוא גדול והוא כולל אפילו פוליאסטר מוקצף.

אחד מן החומרים שמשתמשים בהם רבות בטכנולוגיה הזו הוא פוליאסטיק מיילר. זהו פוליאסטר שמשתמשים בו להכנת שבלונות
בעלות פרטים רבים ומדוייקים. בעוביו הוא דק כמו נייר, 90 אלפיות המילימטר אבל, עמיד בפני נוזלים וחזק מנייר פי כמה.

עמידותו בפני נוזלים הפיצה את השימוש בו למטרות שונות כמו שלטי חוץ וחומרים שמתאכסנים מדי פעם,
כמו כאלה המשומשים בבתי ספר או בגני ילדים אבל, העיצוב שלו לא יכול להיעשות באופן מדויק אלא בעזרת חריטה בלייזר.
ישנם חומרים נוספים שהחיתוך באמצעות לייזר טוב להם אבל לא כשמדובר בפרטים רבים. למשל, פוליפרופילן, שהוא ידוע בשם מפל.
החומר לא מתאים לדוגמאות מדוייקות מאד אבל מתאים מאד ליצירת שבלונות אחרות. לגבי העברית,
החריטה על גבי אבן היא חריתה בת”ו, ואילו זו שעל גבי חומרים אחרים היא חריטה.